יחסיה של המושבה מטולה עם תושבי דרום לבנון הוא עמוק, אמיץ, אישי, מוערך ויפיפה. הרבה לפני שיש מלחמה באיזור, יש שלום בין תושבי דרום לבנון לבין תושבי מטולה. יחסים אלה החלו ב – 1977 עת נפתחה הגדר הטובה במטולה, שהיתה המעבר הראשי ממנו עברו אלפי אנשי דרום לבנון לעבודה בישראל. היחסים הללו הופסקו באחת ב – מאי 2000 עת נסוגה ישראל מלבנון.

כאלה היו יחסיה של מרים הוד, זוגתו של חיים הוד-פיין, עם באסימה. באסימה היא תושבת דרום לבנון, גרה בכפר לבנוני סמוך לגדר. באסימה עבדה בבית משפחת הוד – פיין שנים רבות. עם השנים מרים ובאסימה הפכו לחברות. קשרים אמיצים גם נרקמו בין בני המשפחה הילדים, וחגים נוצרים ויהודיים נחגגו ביחד.

בעת שממשלת ישראל החלה בתכנוני הנסיגה, הבינה מרים את גודל האסון שאליו עשויים להקלע תושבי דרום לבנון, ובכללם באסימה. מרים יצרה קשר עם לשכת ראש הממשלה דאז, אהוד ברק והתריעה על טבח עתידי. מרים, אישה בודדת כנגד צבא של עיתונאים ומדינאים, נחושה ועיקשת ובעיקר חרדה לטבח העתיד להתרחש מול עיניה באנשים היקרים לה, הצליחה ביום הנסיגה להעביר רשימה שהוכנה מראש של 100 משפחות מצבא דרום לבנון שבניהם עבדו בישראל לקבלת מקלט מדיני בישראל . האירוע סוקר בכלי התקשורת.

לאחר הנסיגה באסימה ובני משפחתה התגוררו בבית משפחת הוד- פיין כשנתיים.

מרים היא המנהלת והמקימה של בית שלום. ביחד עם חיים הוד-פיין הם בנו את המלון. מרים היא גם אומנית סיב. עבודותיה תלויות בגלריה של בית שלום ובחללי המסעדה והמלון.

את סיפורה המרגש של מרים אודות מעורבותה בהצלת משפחות צד"ל תוכלו לשמוע בהרצאה שהיא נותנת בבית שלום. מרים גם עורכת סיורים פרטיים בגלרית האומנות בהם היא מדברת על עבודותיה.

מאמרים אחרונים בבלוג

אני רוצה להזמין חדר!